הכרעת דין בתיק ת"פ 15361-04-12

בהתאם להוראת סעיף 182 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כתב האישום

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו בשני אישומים, עבירות אלימות ואיומים כנגד רעייתו ס' (להלן: "המתלוננת") בביתם שב********** (להלן: "הבית").

2. על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך 8.4.12 בשעה 17:00 או בסמוך לכך, בעטיו של ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת, שעניינו תשלום חשבון לחברת פלאפון, הרשום על שמו של הנאשם, החל הנאשם לחנוק את המתלוננת ולהכותה בבטנה באמצעות אגרופיו. בהמשך לכך נטל הנאשם חגורה והכה את המתלוננת בידה. כתוצאה מהאמור לעיל נגרמו למתלוננת חבלות. במהלך הוויכוח נטל הנאשם סכין ואיים על המתלוננת כי ירצח אותה. בהמשך לאמור לעיל, במהלך חקירת הנאשם, נקרא הלה לעימות בינו לבין המתלוננת. במהלך העימות איים הנאשם על המתלוננת בכוונה להפחידה בכך שאמר לה כי יפיץ ברבים תמונותיה בעירום אותן צילם באמצעות מצלמת אינטרנט. במעשיו אלה מואשם הנאשם בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשלז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ושתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3. באישום השני מואשם הנאשם בעבירה של תקיפת בת זוג לפי סעיף 383(ב) (כך במקור) לחוק העונשין, בכך שבמועד שאינו ידוע במדויק, כחודש וחצי טרם האירועים לעיל, בביתם, הכה הנאשם את המתלוננת על גבה, משך בשערה וחנק אותה.

תשובת הנאשם לאישומים

4. הנאשם הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום. בתשובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי בינו לבין המתלוננת היו סכסוכים ותאר את רקע הקשר בינו לבין המתלוננת. לדבריו נישואיו עם המתלוננת נכפו עליו באיומי אקדח לאחר שניהל עם המתלוננת מערכת יחסים מחוץ לנישואין. הנאשם נאלץ לשאת אותה לאישה על אף היותו נשוי לאישה אחרת (להלן: "האישה הראשונה"),ואב לארבעה ילדים. הסכסוכים בינו לבין המתלוננת היו על רקע שהותו עם אשתו הראשונה וילדיו וקנאתה של המתלוננת במשפחתו. 

ראיות הצדדים

5. מלבד עדותה של המתלוננת, שהינה הראיה המרכזית בתיק, העידו אמה של המתלוננת גב' פ' (להלן: "אם המתלוננת") והשוטר חוסיין דלקי (להלן: "השוטר"), אשר פגש את המתלוננת בתחנת המשטרה .  

עדות המתלוננת

המתלוננת העידה כי במועד בו ארע האישום הראשון היתה נשואה לנאשם 4 חודשים.

המתלוננת תיארה את שארע יום קודם לאירוע מושא האישום הראשון מעשה זה היווה  הרקע  לוויכוח שהתפתח בינה לבין הנאשם יום לאחר מכן.  לדבריה הוזמנה לעשות אצל אחיה "על האש", וכשהתקשרה לבקש מהנאשם רשות, הוא שאל אותה אם היא רוצה להישאר ללון בבית אחיה. המתלוננת סיפרה כי מדבריו הבינה כי הנאשם שוהה עם אשתו הראשונה שכן החל לקלל אותה ולדבר אליה לא יפה. המתלוננת סיפרה כי לאחר השיחה עם הנאשם הרגישה לא טוב והחליטה לוותר על הנסיעה לאחיה. ביום האירוע נסעה עם הנאשם לשלם חשבונות בבנק וחזרה לביתם בגפה. ורק בשעה 17:00 הגיע הנאשם והחל ביניהם ויכוח.

המתלוננת העידה בבית המשפט על האירוע מיום 8.4.12 כך:

"הוא אמר לי הלוואי ולא הייתי מתחתן איתך. הלוואי וההורים שלי היו הורגים אותי קודם ולא היו גורמים לי להתחתן איתך. הוא אמר שלא התחתן איתי מאהבה אלא כי יצא איתי לפני כן... הוא תקף אותי והכה אותי והשתמש בחגורה שלו והשכנים גם שמעו אותנו. אחרי שהיכה אותי הלך למטבח , שלף סכין ושם אותה על הצוואר שלי. אחר כך שהוא שוב קילל אותי, התעצבן, זרק את הסכין והלך. לפני הסכין הוא היכה אותי גם בידו וגם בחגורה..." (ר' עמ' 9 ש' 21-26)

לדבריה, לאחר המכות שקיבלה, ירדה אל שכנתה ומשם התקשרה לתחנת המשטרה. עוד סיפרה המתלוננת כי  מוכרי הירקות ראו שהיא עייפה והזמינו לה מונית. כשהגיעה לתחנת  המשטרה השוטרים הבחינו שהיא עייפה ולכן קראו לאמה ואחיה ושלחו  אותה להיבדק בבית חולים הדסה וזאת מבלי שגבו ממנה עדות. לדבריה בבית החולים קיבלה זריקת הרגעה ולבקשתה נשארה לישון בבית החולים למשך הלילה. 

אשר לאיומים שהשמיע הנאשם בתחנת המשטרה סיפרה המתלוננת כי במהלך העימות שנערך בינה לבין הנאשם איים עליה הנאשם מול החוקרים כי יוריד את התמונות שלה ליוטיוב ויפרסם אותן. (ר' עמ' 11 ש' 13-14).

בעדותה, סיפרה המתלוננת על אירוע נוסף שהתרחש כחודשיים קודם לאישום הראשון אשר בא לידי ביטוי באישום השני:

"זאת לא פעם ראשונה. אני לפני כן הלכתי לרפא משפחה והוא נתן לי טיפול. ואז באותה תקופה שהלכתי לרופא הוא שאל אותי למה את מרגישה לא טוב והיה יורד לי דם מהאף והיו לי סימנים והיו לי כאבים בגב ואמרתי לו שבעלי היכה אותי. זה היה בחודש פברואר ואמרתי לרופא שלא יספר את זה כי ההורים שלי היו איתי... אמרתי לעצמי לא משנה מה הוא יעשה לך את צריכה לשמור על שתיקה. אני שתקתי ע מנת לשמור על השם של המשפחה כדי שלא תהיה עוד פעם פאדיחה ובלגן" (ר' עמ' 10 ש' 25-31).

6. גרסת הנאשם